<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תצ"ד</h1>
<h2>דף עג.</h2>
ועתה אשוב על קצת פרטי הדברים אשר באו בקונדרס ושהוספת השאלה בהם. אמרת שהסכימו כמה מן הגדולים על מה שאמרתי אני דאין אומרין חתיכה עצמה נעשת נבלה אלא בבשר בחלב, עמוד על חבורי כי גם כן כתבתי אני בשם רבינו אפרים ז"ל והוצק חן על שפתיו כי יש בדבריו ראיות חזקות כראי מוצק. ומה שנסתפק לך אם אותה חתיכה מצטרפת לבטל את האסור, נראה לי שגם היא מצטרפת לבטל את האסור, תדע שאם היה אפשר לסחטה היא עצמה מותרת ועד כאן אי אתה אוסרה אלא שאי אפשר לסחוט את האסור שבה, והלכך להעלות את האסור מצטרפת שהיא עצמה מותרת היא, ואם אתה אומר שאינה מצטרפת לבטל אף אתה עשיתה נבלה דהא בהא תליאן, וזה נראה לי ברור, והרי זה ככחל שאמרו [חולין צ"ז ע"ב] כחל בששים וכחל מן המנין וכחל עצמו אסור.
